19
1 ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. 2 אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, 3 רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. 4 זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה.
5 כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי. ”זכי,“ קרא לו ישוע בשמו, ”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ 6 זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון.
7 הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל. ”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“ רטנו.
8 אולם זכי עמד לפני האדון ואמר: ”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ 9 ”היום באה ישועה לבית הזה!“ קרא ישוע. ”כי זכי הוא בן־אברהם. 10 ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“
11 כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. 12 ”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. 13 לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר: ’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. 14 רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו: ’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘ “
15 ”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. 16 המשרת הראשון בא ואמר: ’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘.
17 ” ’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘ שיבח אותו המלך. ’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘.
18 ”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל.
19 ” ’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. 20 אחר כך בא המשרת השלישי ואמר: ’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. 21 כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘.
22 ” ’רשע שכמוך!‘ קרא המלך בזעם. ’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, 23 מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘
24 ”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד: ’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘
25 ” ’אבל, אדון‘, אמרו במחאה, ’יש לו מספיק!‘ 26 ’נכון‘, השיב המלך. ’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. 27 ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“
28 ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. 29 בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: 30 ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 31 אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: ’האדון זקוק לעיר‘. “
32 שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. 33 כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: ”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“
34 ”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות.
35 הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. 36 אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. 37 כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.
38 ”ברוך הבא בשם ה׳!“ צהל ההמון. ”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“
39 פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: ”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“
40 אך הוא השיב להם: ”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“
41 כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. 42 ”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. 43 ”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. 44 אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“
45 לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. 46 ”בכתבי־הקודש כתוב:*יט 46 ישעיה נו 7 ’ביתי בית־תפלה‘, “ קרא ישוע, ”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“
47 ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, 48 אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.