1 אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. 2 אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. 3 היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳. 4 שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.

5 משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“).*י 5 ויקרא יח 5 6 ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:†י 6 דברים ל 11‏-14 ”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“ זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. 7 או ”מי ירד לתהום?“ זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. 8 הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. 9 שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. 10 משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. 11 וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. 12 ”כל המאמין“ פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. 13 שכן ”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“!‡י 13 יואל ג 5

14 אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? 15 וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:§י 15 ראה ישעיהו נב 7 ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“.

16 אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:*י 16 ישעיהו נג 1 ”מי האמין לשמועתנו?“ 17 בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.

18 אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי ”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“.†י 18 תהלים יט 5 19 ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:‡י 19 דברים לב 21 ”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים. 20 ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. 21 ואילו על עם־ישראל הוא אומר: ”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“.§י 21‏-20 ישעיהו סה 2‏-1