1 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ 2 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃ 3 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃ 5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ 6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ 7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃ 8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃ 9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ 10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ 14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ 15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ 16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ 17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃