2
1-2 כעבור יומיים נערכה חתונה בכפר־קנה שבגליל, ובין האורחים היו ישוע, אמו ותלמידיו.
3 כשראתה אמו של ישוע כי אזל היין, פנתה אל בנה ואמרה: ”אזל היין.“
4 אולם ישוע השיב: ”למה את אומרת לי את זה? עדיין לא הגיע זמני.“
5 למרות תשובה זאת אמרה אמו של ישוע למשרתים: ”עשו כל מה שיגיד לכם לעשות.“
6 ששה כדים גדולים מאבן עמדו שם; בכל כד אפשר להכיל מאה עד מאה־חמישים ליטר (אלה היו סוג הכדים שהיהודים השתמשו בהם למנהג הטהרה).
7 ”מלאו את הכדים במים“, ביקש ישוע, והמשרתים מלאו את הכדים עד הסוף.
8 ”הגישו מן המשקה לראש המסיבה“, המשיך ישוע, והם עשו כדבריו.
9 ראש המסיבה לא ידע מאיפה היין, אבל המשרתים ידעו. כשטעם את המים שהפכו ליין, קרא לחתן ואמר:
10 ”זהו יין משובח מאוד! בדרך־כלל מגיש המארח תחילה את היין המשובח, ולאחר ששתו כולם לרוויה וכבר לא מסוגלים להבחין כל כך בטעם, הוא מגיש את היין הזול. אבל אתה שמרת את היין המשובח לסוף!“
11 הנס הזה בכפר־קנה היה הראשון שישוע חולל. הוא הביא את תלמידיו לידי אמונה בו.
12 לאחר החתונה הלכו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לכפר־נחום למספר ימים.
13 חג הפסח התקרב, וישוע עלה לירושלים.
14 הוא הלך לבית־המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים.
15 הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.
16 ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: ”הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!“
17 תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים: ”כי קנאת ביתך אכלתני.“
18 ”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך.“
19 ”הרסו את המקדש הזה,“ ענה ישוע, ”ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!“
20 ”מה?“ קראו בתמיהה. ”המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים־ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?“
21 ואולם באומרו ”מקדש“ הוא התכוון לגופו.
22 לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.
23 כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל.
24-25 אך ישוע לא השתכנע שהם באמת מאמינים, משום שידע מה הפכפך אופיו של האדם.